תסמונת סיוגרן - יובש בלוטות הרוק והדמעות
יובש בפה ובעיניים עלול להעיד על מחלה אוטואימונית המחייבת מעקב.
אם אתם חשים יובש קיצוני בפה ובעיניים סביר כי הוא נובע מתרופות שאתם נוטלים, ממזג האוויר, מחסרים תזונתיים, מהתייבשות או מגיל מבוגר. אבל לעיתים היובש נגרם ממחלה.
מדובר במחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה הגוף יוצר נוגדנים עצמיים הפוגעים באיבר אחד או יותר. אף שהתסמונת נפוצה אין היא מוכרת ולכן גם אינה מאובחנת אצל אנשים רבים הסובלים ממנה.
המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים בגיל העמידה, אך היא עלולה להופיע בשני המינים וגם בגיל צעיר יותר. תסמונת סיוגרן תוקפת את בלוטות הרוק והדמעות.
התסמינים השכיחים ביותר הם יובש בפה ויובש בעיניים. לכן, פעמים רבות הפנייה הראשונה היא לרופא עיניים או לרופא פה ולסת. תלונות נפוצות אחרות של חולים הן עייפות ניכרת וכאבי מפרקים. לעיתים מופיעה נפיחות של בלוטות רוק. לעיתים נדירות מאוד קיימת גם פגיעה באיברים פנימיים.
התסמינים השכיחים ביותר הם יובש בפה ויובש בעיניים. לכן, פעמים רבות הפנייה הראשונה היא לרופא עיניים או לרופא פה ולסת. תלונות נפוצות אחרות של חולים הן עייפות ניכרת וכאבי מפרקים. לעיתים מופיעה נפיחות של בלוטות רוק. לעיתים נדירות מאוד קיימת גם פגיעה באיברים פנימיים.
כיצד מאבחנים את המחלה?
הרופא מבצע תשאול מקיף של המטופל ולומד על כל התסמינים .הוא ישלול בראש ובראשונה גורמים שכיחים ליובש, כגון גיל מבוגר ושימוש בתרופות. אם אין הסבר מובהק לתלונות יופנה המטופל לבדיקת עיניים ובדיקת רופא פה ולסת לצורך כימות הפרשת הרוק והדמעות ולבדיקת פגיעה אפשרית בקרנית. בדיקת נוכחות נוגדנים מסוימים בדם תורמת אף היא לאבחנה. לעתים תבוצע גם ביופסיה של בלוטת רוק בשפה המדגימה באופן ישיר את הדלקת.
הטיפול בתסמונת סיוגרן
הטיפול מתמקד בהפחתת התסמינים של המחלה מאחר ואין טיפול ספציפי המפסיק את התהליך הדלקתי. הטיפול ביובש נעשה בעיקר באמצעות תחליפי דמעות ותחליפי רוק, הקפדה רבה על היגיינת פה, מעקב סדיר על ידי רופא עיניים ורופא שיניים והימנעות מעדשות מגע. במקרים קשים יותר ניתן להשתמש בתרופה המגבירה את הפרשת הרוק.
קיימת משחת עיניים שבהמלצת הריאומטולוג נרשמת על ידי רופא העיניים ויכולה להפחית את היובש בעיניים. לכאבי המפרקים אין תרופה ספציפית אף שריאומטולוגים רבים רושמים תרופה נוגדת דלקת הנקראת פלקניל. במקרים נדירים במיוחד של פגיעה באיברים אחרים הראומטולוג עשוי להמליץ על תרופות נוגדות דלקת אחרות.
המעקב אחר חולים בתסמונת סיוגרן חשוב כדי למנוע החמרה של המחלה כגון פגיעה בקרנית וזיהוי מקרים נדירים של מעורבות איברים פנימיים.