גאוט - GOUT

גאוט (ידועה גם כשיגדון או צינית) היא מחלה כרונית שבאה לידי ביטוי בהתקפים של דלקות במפרקים. בעת התקף גאוט מופיעים אודם, נפיחות וכאב עז במפרק אחד או יותר - במקרים רבים בבסיס הבוהן. אולם הדלקת יכולה להיות גם במפרקים אחרים. התקף של גאוט בבסיס הבוהן מכונה פודגרה (podagra). הדלקת נגרמת בעקבות שקיעה של גבישי חומצת שתן ( חומצה אורית) במפרק.

גאוט היא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר אך יכולה להופיע גם החל מהעשור השלישי  . היא פוגעת  בגברים יותר מאשר בנשים. ניתן לטפל בה ולמנוע את ההתקפים, אך לא ניתן לרפא אותה.

הבעייה העיקרית בגאוט היא קושי בהפרשת חומצת השתן על ידי הכליות. בעקבות כך מצטברת חומצת שתן במפרקים . בעקבות גורמים שונים חומצת שתן זו גורמת לדלקת במפרק. 

אודם, נפיחות וכאב עז - במקרים רבים בבסיס הבוהן של כף הרגל, אולם לעיתים גם במפרקים אחרים בגפיים התחתונות והעליונות כמו ברך, קרסול או כפות הידיים.

גאוט היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי. אולם בזכות הטיפול היעיל ניתן להפחית את רמת החומצה האורית בדם ובכך למנוע את התקפי המחלה.

פעמים רבות ניתן לחשוד במחלה בעזרת הסימנים האופיינים . הדרך הבדוקה ביותר לאבחן היא באמצעות ניקור ( שאיבת נוזל) המפרק המודלק. בעת החדרת המחט למפרק ניתן להזריק לתוכו חומר נוגד דלקת וכן חומר מאלחש להקלה על התסמינים.

את החומר שנשאב בוחנים מתחת למיקרוסקופ כדי לראות אם מצויים בו גבישים של חומצה אורית. הגבישים נראים כמו סיכות דקות. נוסף על כך יש לבדוק את רמת החומצה האורית בדם.

הטיפול למניעת התקפים הוא בכדורים שמפחיתים את רמת חומצת השתן בדם. התרופה המקובלת היא אלוריל /זילול. בשנים האחרונות אושרה תרופה חדשה לסובלים מאלרגיה לתרופה או שיש להם התקפים על אף השימוש באלוריל. בעת התקף גאוט ניתן להיעזר בתרופות נוגדות דלקת כדי להקל על תסמיני הדלקת במפרק- למשל קולכיצין או תרופות נוגדות דלקת כגון איבופרופן או סטרואידים.

התקפי גאוט נוטים לחזור. לכן אם הומלץ טיפול - יש ליטול אותו בקביעות כדי למנוע חזרה של ההתקפים.

התקף של גאוט נמשך בדרך כלל מספר ימים . אם המחלה אינה מטופלת ההתקפים הופכים תכופים יותר ולבסוף נותר נזק קבוע. 

לחולי גאוט מומלץ להמעיט באכילת מזונות שעשירים בחלבון מן החי ולהפחית בצריכת אלכוהול.