תרופות ביולוגות
עד לפני שנים לא רבות תהליך פיתוח תרופות היה כרוך בבחינה אקראית של השפעת חומרים מן הצומח ומן החי על תהליכים שונים בגוף האדם. עם ההבנה המעמיקה יותר של תהליכים ביולוגיים ופיתוח שיטות יצור פרמקולוגיות מתוחכמות יותר נוצרה היכולת לייצר חומרים עם השפעה ביולוגית ספציפית על פי הזמנה.
אחד מתחומי המחקר והיישום הפוריים ביותר מבחינה פרמקולוגית בשני העשורים האחרונים הוא השליטה בתגובה הדלקתית. התגובה הדלקתית נוצרת באופן רגיל כנגד חומרים או תאים זרים לגוף כגון חיידקים או וירוסים. מצבי מחלה רבים מאופיינים על ידי דלקת שאינה מכוונת כנגד גורמים חיצוניים אלא כנגד מרכיבי הגוף עצמו. דוגמאות לכך הן דלקת פרקים מסוגים רבים, דלקות מעיים מסוימות ודלקות כלי דם.
אחת הדוגמאות המוצלחות הקשורות לטיפול בדלקת הוא איתור המרכיב המרכזי שיש למולקולה ביולוגית הנקראת TNF. חומר זו מעורר דלקת דרך השפעה על מספר רב של תאי דלקת ועל כן היווה מטרה טובה ליצירת חומרים הקושרים אותו בצורות שונות. בשנים האחרונות פותחו מוצרים שונים ( יומירה, אנברל, רמיקייד, סימפוני ) המכוונים כנגד חומר זה וקושרים אותו.
התברר שקשירת החומר על ידי נוגדן למשל מפחיתה דלקת באופן מאוד מהיר במקרים של דלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים מקשחת ודלקת פרקים על רקע פסוריאזיס. הפחתת הדלקת הביאה הן לשיפור באיכות החיים של החולים והן למניעת נזקים מתמשכים למפרקים. תרופות אילו הביאו למהפכה בתפיסה של היכולת למנוע נזק בדלקת מפרקים והשימוש בהן הופך להיות מוקדם יותר במהלך .
הטיפול במחלת קרוהן המייצגת סוג ספציפי של דלקת במערכת העיכול וגורמת לסבל רב השתנה אף הוא עם השימוש בתרופות נוגדות ה TNF (יומירה, רמיקייד). תרופות אילו הביאו לירידה בהופעה של סיבוכי המחלה ובמקרים מסוימים יכולות למנוע ניתוח.
נוגדנים כנגד מולקולות או כנגד תאי דלקת אחרים קיימים בשוק וממשיכים להיות מיוצרים. דוגמאות לכך תכשיר הנקרא MABTHERA שהינו נוגדן כנגד תאי דלקת מסוג B- או תכשיר כנגד מולקולה הגורמת לדלקת מסוג 6IL הנקראת ACTEMRA.
השוק של תרופות ביולוגיות הולך וגדל. על המדף יש כיום תכשירים ביולוגיים כנגד אוסטיאופורוזיס, כנגד זאבת ועוד היד נטויה. המגבלות העיקריות ביצור התרופות היא מציאת תהליך המפתח בו צריך להתערב, הבחינה המאוד ארוכה של בטיחותן לשימוש בבני אדם ועלויות היצור.
